עושק | מאור דהן משרד עורכי דין

עושק

 

עושק נחקק לראשונה בישראל בשנת 1963 כעבירה פלילית ו- 10 שנים מאוחר יותר, בשנת 1973, נחקק חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן- "חוק החוזים") ולסעיף 18 נכנסה עילת העושק. קרי, עושק יכול להיות עבירה פלילית וגם טענה אזרחית.

 

נוסח סעיף 18 לחוק החוזים הנו כדלקמן:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."

 

סעיף 18 לחוק החוזים קובע עילת ביטול חוזה בשל עושק. עילת העושק מאפשרת לנעשק לבטל את החוזה, אולם היא נבדלת מעילות אחרות המאפשרות ביטול חוזה. הייחודיות של עילה זו באה לידיי ביטוי בכך שעילת העושק דורשת פגם קל ברצון הנעשק בעוד שבשאר עילות הביטול האחרות, דרישת הפגם ברצון היא הבסיס לביטול החוזה והפגם חייב להיות מהותי. שכן, עילת העושק נועדה לתקן עוול מוסרי (ניצולו של הנעשק) שנגרם בעת ההתקשרות. לדוגמא- כאשר אדם נקשר בחוזה עם אדם אחר, בו הוא מוכר לו את המקרקעין שלו ברבע מערכם, על אף שהחוזה היה מלווה בהצעה וקיבול, מתעוררת שאלה מוסרית אותה עילת העושק מנסה לפתור במקרים מסוימים. יחד עם הדחף המוסרי שלנו, לא ניתן להתעלם מהחשש לפגיעה בעקרון חופש החוזים.

 

עקרון על בדיני החוזים הינו עקרון "חופש החוזים", עקרון המקנה לנו את החופש להגיע להסכמה חוזית כפי שאנו מוצאים לנכון. בסיס העיקרון הוא כי חוזים לקיום ניתנו ולכן, אל לנו להתערב במה שסוכם בין הצדדים. ביטוי לכך, ניתן לראות בסעיפים רבים בחוק החוזים. בין היתר, סעיף 24 לחוק החוזים, אשר קובע כי "תוכנו של החוזה הוא ככל שסיכמו הצדדים". בעילת העושק ישנה פגיעה בחופש החוזים ולכן, יש לבחון האם ישנו איזון ראוי בין הפגיעה, לחשיבות עילת העושק.

 

עילת העושק בעלת חשיבות ויכולת לעצב את מראית פני הצדק כפי שאנו תופסים אותו, זאת על ידי מניעת ניצול חוסר שוויון הכוחות שבין הצדדים להתקשרות החוזית. מאידך גיסא, התערבות יתר בהסכמים תוליד פגיעה בחיי מסחר תקינים ועלולה ליצור פגיעה אנושה באוטונומיה של הפרט.

 

עושק בדיני החוזים בהשוואה לסעיפי חוק שונים-

לעילת העושק שבסעיף 18 לחוק החוזים יש מספר עילות מקבילות אותם ניתן למצוא בסעיפי חוק אחרים. כך למשל, סעיף 431 לחוק העונשין, סעיף 30 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן חוק הירושה) ומספר חוקים צרכניים בהם, סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן- חוק הגנת הצרכן), סעיף 58 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981 (להלן- חוק הפיקוח על עסקי ביטוח), סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן- חוק הבנקאות (שירות ללקוח)).

 

סעיפים מקבילים לסעיף העושק שבחוק החוזים:

 

סעיף 431 לחוק העונשין: נוסח עבירת העושק דומה בצורה ניכרת לעילת העושק החוזית. למרות הדמיון הרב בין הסעיפים, קיימים מספר הבדלים ביניהם. האחד, בשונה מהעילה החוזית, עבירת העושק אינה מוגבלת לפעולות משפטיות. השני, בחלופות האפשריות של מצב הנעשק, עבירת העושק מחילה גם מצב של ניצול "קלות הדעת".

 

החוקים הצרכניים: בשנת 1981 מצא לנכון המחוקק להעניק הגנה רחבה לציבור הצרכנים. בכדי להגשים זאת חוקקו, סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, סעיף 58 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח וסעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן בה במטרה להרחיב את הגנת סעיף 18 לחוק החוזים כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא צרכן. כך למשל, מצבו של הנעשק בסעיף העושק שבחוק החוזים אינו כולל את בורותו, חוסר ידיעת השפה או ניצולו באמצעות השפעה בלתי הוגנת בעוד שבסעיף 3 לחוק הגנת הצרכן הם כן נכללו. בנוסף, בעוד שבחוק החוזים הדרישה היא לתנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, בחוק הגנת הצרכן הדרישה היא לתנאים בלתי סבירים או בלתי מקובלים. קרי, כאשר תנאי החוזה בלתי סבירים אולם הם כן מקובלים, ניתן יהיה להיכנס רק לגדר סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן ולא לסעיף 18 לחוק החוזים. חשוב לציין, כי תוצאת העושק בחוק הגנת הצרכן רחבה יותר ואינה מאפשרת רק את ביטול החוזה כמו בסעיף 18 לחוק החוזים. סעיף 4 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) וסעיף 58 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, מרחיבים את הגנת סעיף 18 לחוק החוזים גם לחוזיי ביטוח וחוזיי בנקאות.

 

סעיף 30 לחוק הירושה: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה." השאלה המעניינת לטעמי היא, מה נכנס לגדר השפעה בלתי הוגנת והאם ניתן להשוות בין השפעה בלתי הוגנת לעושק. 

 

 

 

אם אתם חושבים שחתמתם על הסכם עם מישהו שניצל אותכם מומלץ לבחון את הנושא באמצעות עורך דין בקריות שעוסק בתחום. אז אם אתם גרים באזור הקריות ומחפשים עורך דין בקריות בכלל או עורך דין חוזים בקריות בפרט, צרו קשר בהקדם עם עורך דין מאור דהן.

 

 

 

אין להסתמך על תוכן המידע וכל מי שבוחר להסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. האמור לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

נכתב על ידי עורך דין מאור דהן - עורך דין בקריות

כל הזכויות שמורות