חקירה פלילית - המדריך | מאור דהן משרד עורכי דין

חקירה פלילית - המדריך

 

על פי החוק, אם יוודע על דבר ביצוע עבירה, על המשטרה לפתוח בחקירה. כחלק מפעולות חקירה, המשטרה חוקרת חשודים. חשוב להבין ולזכור כי, בחקירה פלילית המבוצעת על ידי כל גוף חוקר (משטרת ישראל, רשות המיסים וכדומה), נדרשים החוקרים לעמוד במספר כללים. פעולות חקירה המבוצעות בניגוד לחוק עלולות להוביל לשחרור חשודים ממעצר, ביטולם של כתבי אישום ואף  לזיכוי נאשמים. כיום, משטרת ישראל הולכת לכיוון חיובי ונוטה לבצע את פעולות החקירה בהתאם לחוק, אך לא תמיד. במדריך זה תקבלו מידע בדבר הכללים המהותיים ביותר על פיהם המשטרה מחויבת לפעול בזמן החקירה המשטרתית.

 

הבאת החשוד בפני שופט תוך 24 שעות ("מעצר ימים")- על פי החוק, היה ונעצר אדם בחשד לביצוע עבירה, על המשטרה להביאו בפני שופט לכל המאוחר בתוך 24 שעות מרגע המעצר ורק השופט מוסמך להורות על הארכת מעצר. קטין שטרם הגיע לגיל 14 יש להביא בפני שופט לכל היותר בתוך 12 שעות. ישנם מקרים חריגים בהם ניתן להביא את החשוד להארכת מעצרו בתוך יותר מ-24 שעות/12 שעות. החוק קובע כי היה והעצור לא הובא בפני שופט במועדים הקבועים בחוק יש לשחרורו מן המעצר לאלתר. במקרה בו המשטרה החליטה להביא את החשוד בפני שופט בכדי לבקש את הארכת המעצר, החשוד מובא בפני שופט תורן באולם המעצרים, שם מתנהל דיון אשר בסופו מחליט השופט אם להורות על מעצרו של החשוד ועל משך תקופת המעצר. על החלטת השופט יש זכות להגיש ערר לבית המשפט המחוזי.

 

הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה- החוק קובע כי לחשוד נתונה הזכות להיפגש עם עורך דין טרם החקירה. לזכות זו חשיבות עליונה, שכן היוועצות בעורך דין לפני שהחשוד מוסר את גרסתו הראשונית יכולה להשפיע רבות על המשך החקירה ועל הגשת כתב האישום. במקרים רבים, חשוד אשר עומד לפני חקירה משטרתית אינו מודע לזכויותיו ועורך דין הבקיא בדין הפלילי הנכנס לתמונה עוד בשלב החקירה יכול לאזן את יחסי הכוחות בין החשוד למשטרה.

 

זכות השתיקה- לכל אדם הנחקר בחשד לביצוע עבירה עומדת זכות השתיקה. זכות השתיקה מאפשרת לנחקר שלא להשיב לשאלותיו של החוקר. חשוב לדעת כי במדינת ישראל זכות השתיקה הינה זכות אשר יש קנס בצידה, במקרים מסוימים שמירה על זכות השתיקה יכולה לפגוע בחשוד יותר מאשר לסייע לו. מחד גיסא, שמירה על זכות השתיקה תמנע במקרים מסוימים מהחשוד למסור לגורמי החקירה מידע מפליל. מאידך גיסא, שמירה על זכות השתיקה מהווה תוספת ראייתית לכך שהחשוד ביצע את העבירה, לכן לעיתים הגנה היא טקטיקה עדיפה על פני שתיקה. פועל יוצא, מומלץ לשקול בכובד ראש את השימוש בזכות השתיקה.

 

הזכות להימנע מהפללה עצמית- מדובר בזכות אשר חלה על כל אדם הנחקר במשטרה, גם על מי שאינו חשוד בביצוע עבירה. הזכות מקנה לנחקר את האפשרות שלא להשיב לשאלה של החוקר אשר התשובה עליה עלולה להפליל את הנחקר.

 

חיפוש- למשטרת ישראל מותר לערוך חיפוש על אדם כאשר ישנו חשד סביר לביצוע עבירה. במקרה בו השוטר מעוניין לערוך חיפוש למרות שאין חשד סביר לביצוע עבירה, על השוטר לבקש מאותו אדם רשות ולהסביר לו כי זכותו לסרב לביצוע החיפוש ובמידה ויסרב הדבר לא ישמש כנגדו. יש לציין כי כאשר מדובר בחיפוש על נוהג ברכב הכלל אינו חל.

 

לסיכום, אף על פי שקיימים בספר החוקים כללים אשר לפיהם המשטרה מחויבת לנהוג, לא תמיד היא פועלת כראוי. ישנם לא מעט כללים נוספים להם מחויבת המשטרה, כמו למשל תיעוד החקירה (בהקלטה, וידיאו וכתב, הכל בהתאם לנסיבות), חקירה בשפתו של החשוד ועוד, במאמר זה קיבלתם טעימה על קצה המזלג. במידה והוזמנתם לחקירה או שנעצרתם בידי המשטרה מומלץ לפנות לעורך דין אשר יסייע לכם להבין את הזכויות העומדות לפניכם ויעזור לכם לבחור בטקטיקה המתאימה ביותר למקרה שלכם. עו"ד מאור דהן הינו משרד עורך דין פלילי בקריות אשר עוסק בתחום ומעניק מענה אישי ומקצועי. 

 

אין להסתמך על תוכן המידע וכל מי שבוחר להסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. האמור לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

 

כל הזכויות שמורות